תערוכת היחיד הראשונה של אמנון דביר, "ארץ, מים, רוח ואש"  היא תערוכה  אישית מאוד, המכילה קשת מעניינת של צילומים הנוגעים בהווייה האנושית ובהוויית הטבע. התערוכה החושפת את עולמו הפנימי העשיר, של יוצר שאיננו צלם בהגדרה המקצועית, אלא אדם סקרן, חקרן, הבוחן את סביבותיו בעין פקוחה, בערנות וברגישות רבה. 

הצופה בעבודותיו מתוודע לדרך המיוחדת, שבה הוא רואה ולוכד במצלמתו את סביבותיו, כמו: פרח המציץ מתוך סבך, שורשי עצים, נחל זורם, ונוס על מזרקת אבן, מרחבי ים, דימויים של אש, שמים ורוח, והצגת צילומי פסלים, הנראים כאילו נוצקו בהם חיים חדשים. כל צילום נראה כצילום אקראי, ללא תיחכום, בקריצה של המצלם, אולם מאחורי עין העדשה נמצא אמן, המבטא אמירה אמנותית ייחודית, הנוגעת בעולמו הנפשי והפנימי, ביצריות ובשקיקה.

אמנון נולד ברמת גן. ילדותו ונעוריו עברו עליו במרכז הארץ. מקורות ההשראה ליצירתו באים, לדבריו: "ממקומות בעלי ניחוחות היסטוריים", ומן הצד השני, החינוך המוסיקלי והאמנותי שקיבל בבית הוריו. עיסוקיו היו רבים: עבודה אקדמית באוניברסיטת ת"א, בכתיבה עיתונאית – מוסיקה וספרות, עריכה מדעית להוצאת ספרים, עבודה בחברת תעופה, בגינון ובעיצוב גנים, בתיאטרון ועוד... ההתנסות הרבה במקצועות שונים, האקלקטיות הזו, ניכרת בצילומיו.                                                                      

ד"ר אמנון דביר הוא היסטוריון, חוקר אמנות וארכיאולוג, העוסק גם בשיקום נפגעי נפש. תערוכתו "ארץ, מים, רוח ואש"  נושקת לספרו "קורות חיים", ספר המהווה סיפור מסע ומסה אל תוך עולמם המסתחרר והמתערבל של הזיכרון, המוזיקה, הפנטזיה הארכיאולוגית והמיתולוגית, הפחד, הכמיהה והתקווה.

אמנון, הכותב על חיים (הדמות בספרו "קורות חיים"), חושף, למעשה, בפנינו את אמנון בהרבה חום ואהבה.